קבורת חתול

התקנות שאוסרות קבורה בכלל בכל מקום אקראי בטבע שנראה לכם, נובעות בעיקר מסיבות תברואתיות. ראשית, ישנו ההיבט של מניעת זיהום מי תהום. החשש הוא, שהתפרקות פגרי בעלי חיים, ביתיים או בכלל, תוביל בהשפעת הגשמים לחלחול גורמי מחלות שגרמו למותם אל מי התהום. נושא זה מוכר היטב בעולם החקלאות ואכן, החוק התפתח בעיקר סביב עולם החקלאות, אך הוא משמעותי גם לגבי גידול חיות מחמד. מקומות שקיבלו אישור להיות בתי קברות לחתולים, קיבלו זאת תוך התחשבות בכך. כמו כן, יש לדעת כיצד לקבור את הפגר כראוי. למשל מהיבט זה, שחיות בר לא יוכלו בקלות להגיע אליו.  

ניתן לחשוב, שמאחר שבעלי חיים נפטרים בטבע ללא קבורה, אז מדוע שלא להשאיר את פגר החתול היכן שהוא באזור פתוח? הרי במילא מדובר על פגר קטן יחסית. מחלות ורעלים בחיות מחמד שנפטרו, עלולים להגיע גם לחיות בר. בוודאי אם הפגרים אינם נקברים או נשרפים כהלכה. כמו כן, גם אם שמים את הפגר בשטח פתוח ולא בנוי, שטחים אלה לרוב קרובים למקומות מגורים והריח יורגש. אם יגיעו למקום מטיילים, הם וודאי לא ישמחו לראות שם את ה"מפגע" הלא סימפטי. וכמובן, אם מדובר בחיית מחמד שקרובה לליבכם, לא תרצו שכך הגוף שלה יסיים את דרכו. לכן, קבורת חתול מסודרת, עדיפה ומומלצת תמיד.

אורך חיי החתולים קצר יחסית ולכן כדאי לחשוב מראש על הנושא של קבורת חתול ולהיערך לכך מבעוד מועד, במיוחד כאשר שמים לב כי החתול מציג התנהגות חתול גוסס. חתול בית יחיה לרוב 10 עד 15 שנה. זאת, בהנחה שהוא מקבל טיפול טוב. כמו כן, נמצא שחתולים מעוקרים חיים זמן רב יותר מחתולים שאינם מעוקרים. אז נכון ש- 10-15 שנה עשוי להישמע כזמן רחוק למדי ועשויים לחשוב, שאם וכאשר החתול יגיע לסוף חייו או יהיה חולה מאוד, אז נבדוק איפה קוברים חתול. קחו בחשבון, שחתול עשוי ללכת לעולמו בפתאומיות. כמו כן, עם פטירתו סביר שתרצו לתת לכך פתרון מהיר ככל האפשר. אז מוטב להשקיע מעט זמן ולברר זאת מראש.